היסודות: חומר גלם ראשוני של הבריאה

העולם מורכב מחומרי יסוד חומריים אשר אין להם ידיעה משל עצמם, הם פועלים בתוכנו אנחנו חלק מהם. על מנת להבין את עצמנו עלינו להבין את השפעת היסודות על חיינו. העולם בו אנו חיים, עולם החומר מושפע ממה שמעליו, היסודות, המזלות, הכוכבים. אנחנו חיים בו ומורכבים ממנו. הכרת חומרי היסוד תעזור לנו להבין איך אנו פועלים, לפעמים נכיר אותם מתוך עצמנו ולפעמים נראה אותם באחרים כהשתקפות או כהשלכה, כך בשני מצבים אלו יש לנו את היכולת לזהות ולהבין את השפעתם, כי האמת הגדולה היא שכל אחד מאתנו מורכב מכולם. ישנם כאלו שיסוד אחד שולט יותר מהשאר והוא משמעותי בהשפעתו על נפש האדם.

 

משנה תורה לרמב"ם (רבי משה בן מימון), ספר המדע, פרק ג: 
 

יב  [י] בָּרָא הָאֵל לְמַטָּה מִגַּלְגַּל הַיָּרֵחַ, גֹּלֶם אֶחָד שְׁאֵינוּ כְּגֹלֶם הַגַּלְגַּלִּים; וּבָרָא אַרְבַּע צוּרוֹת לְגֹלֶם זֶה, וְאֵינָם כְּצוּרַת הַגַּלְגַּלִּים.  וְנִקְבְּעָה כָּל צוּרָה וְצוּרָה בְּמִקְצַת גֹּלֶם זֶה.
 יג  צוּרָה רִאשׁוֹנָה, צוּרַת הָאֵשׁ נִתְחַבְּרָה בְּמִקְצַת גֹּלֶם זֶה וְנִהְיָה מִשְּׁנֵיהֶם גּוּף הָאֵשׁ; וְצוּרָה שְׁנִיָּה, צוּרַת הָרוּחַ נִתְחַבְּרָה בְּמִקְצָתוֹ וְנִהְיָה מִשְּׁנֵיהֶם גּוּף הָרוּחַ; וְצוּרָה שְׁלִישִׁית, צוּרַת הַמַּיִם נִתְחַבְּרָה בְּמִקְצָתוֹ וְנִהְיָה מִשְּׁנֵיהֶם גּוּף הַמַּיִם; וְצוּרָה רְבִיעִית, צוּרַת הָאָרֶץ נִתְחַבְּרָה בְּמִקְצָתוֹ וְנִהְיָה מִשְּׁנֵיהֶם גּוּף הָאָרֶץ.
יד  נִמְצָא לְמַטָּה מִן הָרָקִיעַ, אַרְבָּעָה גּוּפִין מֻחְלָקִין זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מַקִּיף אֶת שֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנּוּ מִכָּל רוּחוֹתָיו כְּמוֹ גַּלְגַּל.  הַגּוּף הָרִאשׁוֹן הַסָּמוּךְ לְגַלְגַּל הַיָּרֵחַ, הוּא גּוּף הָאֵשׁ; לְמַטָּה מִמֶּנּוּ, גּוּף הָרוּחַ; לְמַטָּה מִמֶּנּוּ, גּוּף הַמַּיִם; לְמַטָּה מִמֶּנּוּ, גּוּף הָאָרֶץ.  וְאֵין בֵּינֵיהֶם מָקוֹם פָּנוּי בְּלֹא גּוּף, כְּלָל.
טו  [יא] אַרְבָּעָה גּוּפוֹת הָאֵלּוּ--אֵינָם בַּעֲלֵי נֶפֶשׁ וְאֵינָם יוֹדְעִין וְלֹא מַכִּירִין, אֵלָא כְּגוּפִים מֵתִים; וְיֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם, מִנְהָג שְׁאֵינוּ יוֹדְעוֹ וְלֹא מַשִּׂיגוֹ וְאֵינוּ יָכוֹל לְשַׁנּוֹתוֹ.  וְזֶה שֶׁאָמַר דָּוִיד "הַלְלוּ אֶת-ה', מִן-הָאָרֶץ--תַּנִּינִים, וְכָל-תְּהֹמוֹת.  אֵשׁ וּבָרָד" (תהילים קמח,ז-ח)--עִנְיַן הַדְּבָרִים, הַלְּלוּהוּ בְּנֵי אָדָם מִגְּבוּרוֹתָיו שֶׁתִּרְאוּ בְּאֵשׁ וּבָרָד וּבִשְׁאָר בְּרוּאִים שֶׁתִּרְאוּ לְמַטָּה מִן הָרָקִיעַ, שֶׁגְּבוּרָתָם תָּמִיד נִכֶּרֶת, לַקָּטָן וְלַגָּדוֹל. 
 

מתוך הספר "שערי קדושה" של הצדיק הקבלי חיים ויטאל:
                                       

"וְנַחֲזֹר בְּבֵאוּר אַרְבָּעָה הַיְּסוֹדוֹת שֶׁיֵּשׁ אֵל קִנְיָן הַמִּדּוֹת. דַּע כִּי כָּל הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת מושרשות בְּאַרְבַּע מַדְרֵגוֹת נֶפֶשׁ הַיְּסוֹדִית מִצַּד הָרֵעַ וְהַקְּלִפָּה אֲשֶׁר בָּהּ, וְלָכֵן כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת נֶחְלָקוֹת לְאַרְבָּעָה מִינִים, וְזֶה פרטם:
 
יְסוֹד הָאֵשׁ מִמֶּנּוּ נִמְשֶׁכֶת הַגַּאֲוָה הַנִּקְרֶאת גַּסּוּת הָרוּחַ לֶהֱיוֹתוֹ הַיְּסוֹד הֵקֵל וְגָבוֹהַּ מִכֻּלָּם. ובכללה הַכַּעַס, כִּי מִפְּנֵי הַגַּאֲוָה מִתְכַּעֵס הָאָדָם כְּשֶׁאֵין עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ, וְאִלּוּ הָיָה שֵׁפֶל רוּחַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹנוֹ לֹא הָיָה מִתְכַּעֵס כְּלָל, נִמְצָא כִּי הַגַּאֲוָה וְהַכַּעַס מִדָּה אַחַת הֵם. וְתוֹלְדוֹתֶיהָ שֶׁלָּשׁ. הַקַּפְּדָנוּת בְּלִבּוֹ כִּי לְולֹא הַגַּאֲוָה לֹא הָיָה הַמַּקְפִּיד בְּלִבּוֹ, כְּעִנְיָן שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּעִנְיַן הַכַּעַס וּבַקָּשַׁת הַשְּׂרָרָה וְהַכָּבוֹד לְהִתְגָּאוּת עַל הַבְּרִיּוֹת. וְהַשִּׂנְאָה לזולתו עַל הֱיוֹתוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, וְזֶה עָנָף מֵהַגַּאֲוָה גַּם כֵּן:
 
יְסוֹד הָרוּחַ מִמֶּנּוּ נִמְשָׁךְ דִּבּוּר הַנִּקְרָא שִׂיחָה בְּטֵלָה לַדְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם צֹרֶךְ כְּלָל אוֹ נפשיי אוֹ גּוּפָנִי. וְתוֹלְדוֹתָיו אַרְבָּעָה. וְהֵן, לְדָבָר חָנַף, וְשֶׁקָּרִים, וּלְשׁוֹן הָרֵעַ, וּלְגַלּוֹת שְׁבָחָיו לִבְרִיּוֹת לְהִתְגַּדֵּל בִּפְנֵיהֶם:
 
יְסוֹד הַמַּיִם מִמֶּנּוּ תַּאֲווֹת הַתַּעֲנוּגִים כִּי כֵּן הַמַּיִם מַצְמִיחִים כָּל מִינֵי תַּעֲנוּג, וְתוֹלְדוֹתֶיהָ שְׁתַּיִם. הַחֶמְדָּה, לִגְזֹל מָמוֹן חֲבֵרוֹ וְאִשְׁתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ לְהִתְעַנֵּג בָּהֶן. וְהַקִּנְאָה, כִּי יְקַנֵּא בַּחֲבֵרוֹ, אֲשֶׁר לוֹ מָמוֹן רָב וּכְיוֹצֵא לְהִתְעַנֵּג בּוֹ:
יְסוֹד הֶעָפָר מִמֶּנּוּ מִדָּת הָעַצְבוּת בְּכָל פְּרָטָיו, וְתוֹלְדוֹתֶיהָ אַחַת, וְהוּא הָעֲצֵלוֹת לְקַיֵּם הַתּוֹרָה וְהַמַּצּוֹת מִפָּנַי עצבונו עַל הִשַּׂגְתָּ קניני הַבְּלִי הָעוֹלָם הַזֶּה, אוֹ עַל הַיִּסּוּרִין הַבָּאִים עָלָיו וְאֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ בְּשׁוּם דָּבָר, גַּם עֵינוֹ לֹא תִּשְׂבַּע עֹשֶׁר:
 
נִמְצָא כִּי אָבוֹת כָּל הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת הֵם אַרְבָּעָה, הַגַּאֲוָה וְהַכַּעַס הַנִּכְלָל וּמִתְדַּבֵּק עמָּהּ, וְהַשִּׂיחָה בְּטֵילָה, וְתַאֲווֹת הַתַּעֲנוּגִים, וְהָעִצָּבוֹן, וארבעתם נִמְשָׁכוֹת מֵאַרְבַּע קְלִפּוֹת הַיֵּצֶר הָרֵעַ שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הַיְּסוֹדִית. וְהֶפְכָּם הֵם אַרְבַּע מִדּוֹת טוֹבוֹת נִמְשָׁכוֹת מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הַטּוֹב שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הַיְּסוֹדִית.
 וְהֵם, הָעֲנָוָה שֶׁהִיא תַּכְלִית הַשְׁפָּלוֹת וּמִתְרַחֵק מִכָּל מִינִי כַּעַס הַבָּא עַל יְדֵי גַּאֲוָה. וְהַשְּׁתִיקָה כְּאֵלֶם לֹא יְפַתֵּחַ פִּיו לְבַד בְּעֵסֶק תּוֹרָה וּמַצּוֹת אוֹ בְּהֻכְרְחוּ לְקִיּוּם הַגּוּף וּלְצוֹרֵךְ כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת, וְהַמִּאוּס בְּכָל תַּעֲנוּגֵי הַגּוּף ומותריו הַמֻּכְרָחִים. וְהַשִּׂמְחָה הַתְּדִירִית בְּחֶלְקוֹ, כִּי כָּל דְּעָבְדִין מִן שֶׁמִּיַּא לְטַב, וְגַם לְזֵרֵז עָצְמוּ בַּתַּכְלִית הַשְּׂמֵחָה בַּעֲבוֹדַת קוֹנוֹ וּכְמוֹ שִׁכְתּוּב (תְּהִלִּים קי"ט קס"ב) שֵׁשׁ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצָא שָׁלָל רַב, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל (אָבוֹת א' ט"וּ) עָשָׂה תּוֹרָתֵךְ קָבַע וּמְלַאכְתְּךָ עֲרָאִי:
 
נִמְצָא כִּי בֶּהֱיוֹת מִדּוֹת הָרָעוֹת קבועות בָּאָדָם נִמְנַע הוּא מִלְּקַיֵּם הַתּוֹרָה וְהַמַּצּוֹת, וְגַם אִם יקיימם יִהְיֶה שֶׁלֹּא לַשֵּׁם שֶׁמַּיִם וּבְטֹרַח גָּדוֹל, וְעָלָיו נֶאֱמַר (מְשָׁלִי י"א כַּ"בּ) נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר וְגֵו', כִּי עוֹד טֻמְאָתוֹ בּוֹ מִלּוֹבֵשׁ תּוֹךְ הַקְּלִפּוֹת, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (יוּמָא דַּף ע"ה ע"ב), זַכָּה נַעֲשֵׂיתָ לוֹ תּוֹרָתוֹ סַם חַיִּים".